חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988

חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 1
1. הגדרות (תיקון: תשס"ה, תשס"ח)
בחוק זה -
"אמנה" - אמנה בינלאומית, או חלק ממנה, שעניינה הסדרת מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ושישראל צד לה;
"היתר" - היתר על-פי חוק זה;
"השר" - השר לאיכות הסביבה;
"הוועדה" - הוועדה למתן היתרים שמונתה לפי הוראות סעיף 3;
"הממונה" - הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה, הכפוף ישירות למנהל הכללי של המשרד;
"זיהום הים" - מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיף 2;
"ים" - הים התיכון, ים סוף וים המלח לרבות חופיהם עד קו המים המתוקים;
"מעשה" - לרבות מחדל;
"מקור יבשתי" - כל מקור ביבשה לרבות מיתקן ימי קבוע;
"פסולת" - חומר מכל סוג או צורה;
"שפכים" - פסולת המורחקת בהזרמה, לרבות בוצה ומוצקים בתרחיף.
2. איסורים (תיקון: תשס"ה)
לא יטיל ולא יזרים אדם לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; ובלבד שלא יינתן היתר לסוגי פסולת או שפכים שנאסרו בתקנות לפי סעיף 14(א)(1).
3. ועדה למתן היתרים (תיקון: תשס"ג, תשס"ה)
(א) השר ימנה ועדה למתן היתרים שזה הרכבה -
(1) נציג השר, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר הבטחון; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: